חוק הירושה התשכ"ה- 1965 מייתר לכאורה את הצורך לכתוב צוואה כאשר הוא קובע את יורשי האדם בלכתו: בן-זוגו; ילדיו וצאצאיהם, הורי המוריש וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם.
יש משפחות בהן מתעורר הצורך להסדיר את חלוקת העזבון בשונה מהוראות החוק, כמו אצל הורים לילד/בוגר בעלי צרכים מיוחדים , לרבות אספרגר אוטיזם מאחר ולרוב החלוקה על פי החוק אינה מתאימה. בנוסף נדרש אדם שיפקח על הרכוש שמותירים באמצעות נאמן שנבחר מראש על ידי ההורה.
בכתיבת צוואה של הורה לילד/בוגר בעל צרכים מיוחדים, יש לתת את הדעת למספר נושאים:
1. מה השינוי העשוי להתרחש בהרכב המשפחתי לאחר פטירת אחד ההורים (האם בן הזוג הנותר ינשא בשנית? האם יכניס ידוע/ה בציבור לחייו?)
2. איזה חלק מהרכוש ההורה מעוניין להותיר לילדו המיוחד ( שווה לילדים האחרים? גדול/קטן? )
3. כיצד לדאוג לכך שהרכוש שמצווים לאדם המיוחד, והמיועד להגן על עתידו, ישמר - ולא יעשה בו שימוש בלתי נאות, בין בידי האדם עצמו, או בידי מקורביו, בצורה שתרוקן אותו מתוכן. איך למנוע הגעת הרכוש לידיים זרות: אולי זה בן דוד במצוקה שמבקש מגורים זמניים בדירה השייכת לאדם המיוחד, או בן זוג שעובר להתגורר עמו לאחר תקופה קצרה, והופך בעל זכויות ברכוש לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג 1973.
החלק מהרכוש שמומלץ להותיר לאדם המיוחד
החשיבה תתבסס על נתונים עכשווים, או הערכה לעתיד: היכן מתגורר הילד/הבוגר בעת כתיבת הצוואה, ובאיזו מסגרת יתגורר בעתיד. צרכיו שונים אם הוא מתגורר בדירה משלו, ומנהל חיים עצמאיים חלקית (גם אם הוא נעזר במטפל) או מתגורר בהוסטל. כדי להעריך את צרכי האדם המיוחד ההורים יכמתו את ההוצאות הצפויות, בריאות, כלכלה, מגורים, לימודים, פנאי, ועוד, בהתאם לתוחלת החיים. לאחר האומדן, יהוונו הסכומים המוערכים (הסכום שהשקעתו בריבית מקובלת תאפשר משיכת סכום חודשי רצוי למשך תוחלת חיי הילד). בתהליך התכנון יש להתחשב בצרכי הילדים האחרים, וכן ביכולותיהם לכלכל עצמם. לאחר שקלול הנתונים מגיעים לנוסחה המתאימה להרכב המשפחתי. צוואה ניתנת לשינוי בכל עת, והאחרונה היא זו שמחייבת, לכן ניתן להתאימה לכל שינוי עתידי.
שמירת הרכוש
בצוואה מותאמת ההורה הוא שמחליט בעודו בחיים כיצד יתוקצב ילדו המיוחד: האירועים שיצדיקו הוצאה חריגה, באילו תנאים יכניס בן/בת זוג לחייו ועוד. למילוי רצונו, בוחר ההורה אדם שישמש נאמן לרכושו של הילד (אח, דוד, חבר- ובאין קרוב משפחה מתאים למשימה זאת, הנאמן יכול להיות בעל מקצוע רלוונטי, כמו רואה חשבון). בצוואה ניתנת לנאמן שליטה בנכסים, ולא תתאפשר התערבות בדרך ניהולם. כל החלטה של הנאמן תהיה מכרעת. מטרות הנאמנות תפורטנה בצוואה המותאמת: לשמור על הנכסים ולהבטיח רמת חיים נאותה לנהנה. לצורך זה ישתמש הנאמן בפירות נכסי הנאמנות. אם לא יהיה די בהם, או אם יתעורר צורך להוציא הוצאה גדולה למטרה מסויימת, כגון לימודים, בריאות, נישואין או מטרה אחרת, יהיה רשאי הנאמן לממש נכס מנכסי הנאמנות, לשיקול דעתו. בצוואה אפשר לפרט את אופן ההשקעה לשם מניעת סיכון הכספים בהשקעה נמהרת. לשם כך ניתן להיעזר בתקנות הירושה.
האם יש צורך במינוי נאמן במקרה בו מונה אפוטרופוס?
גם אם מונה אפוטרופוס, לא תמיד הוא בקי בענייני כספים וניהולם, ולעיתים עדיף להפריד בין שני התפקידים. בדרך כלל ממונה כאפוטרופוס הורה או אח, שיכול לקבל החלטות בקשר לחסוי במסירות. יחד עם זה, לעיתים נוצר ניגוד אינטרסים בין צרכיו החומריים של האפוטרופוס, לצרכי החסוי. כמו במקרה בו אחד מן ההורים הולך לעולמו, וההורה שנותר ממונה כאפוטרופוס, ובשל קושי כלכלי הוא נכנס להתגורר יחד עם בן/בת זוג חדש בדירת החסוי, תוך פיטורי המטפל הסיעודי, לחסוך בהוצאות. ברור שהחסוי עלול להיפגע כתוצאה מכך. מתן שליטה ברכוש לנאמן, תבטיח שיראה לנגד עיניו את טובת החסוי בלבד!
דגשים אליהם יש להתייחס בכתיבת צוואה:
1. יש מקרים בהם עורך הדין המכין צוואה ממנה עצמו כמנהל העזבון- ובעקיפין מנכס לעצמו אחוז מסוים מן הרכוש הנותר.
2. העדים וכל מי ששותף להכנת הצוואה אינם יכולים לרשת את כותב הצוואה.
www.otistim.co.il עו"ד גילה שהרבני
